דמוגרפיה, סטטיסטיקה ותחזיות לקראת בחירות

פורסם בתאריך | 23 בנובמבר 2012 | 2 תגובות | תגובות בפייסבוק

רקע:
יש כמה אנשים שאני חושב שיהיו ח"כים בכנסת ה-19 וזה משמח אותי: אריה דרעי, ניצן הורוביץ, זהבה גלאון, חנין זועבי, אחמד טיבי, דב חנין, מוחמד ברכה, משה גפני, ישראל אייכלר, שלי יחימוביץ', בני בגין, רובי ריבלין, מיקי רוזנטל, מירב מיכאלי, נינו אבסדזה, יריב אופנהיימר, נועם שליט, סתיו שפיר. אולי יש עוד כמה. יש רבים אחרים שאני חושב שיהיו שם וזה מאוד מעציב אותי, ואפילו מפחיד בעיניי. האם זה מוזר שאני שמח גם על נציגות של אריה דרעי וגם על נציגות של חנין זועבי? אולי, אבל אני יכול לנסות להסביר.

האיום הדמוגרפי.
נכון לשנת 2012, בערך 20% מהישראלים הם ערבים, ובערך 9% מהם הם חרדים. בערך 34% מאזרחי ישראל הם ילדים בני 17 ומטה. כ-27% מהילדים הם ערבים, כ-18% מהילדים הם חרדים, ו-3% הם "אחרים". הגדרות של הלמ"ס. זה אומר שרק 52% מהילדים בישראל גדלים בבתים ציוניים. בעוד 18 שנים הנתונים האלה יהיו נכונים לגביי הישראלים שבגילאי 18-35, ואם נתוני הילודה וההגירה לא ישתנו, זה אומר שבשנת 2030 כ-36.5% מהילדים יהיו ערבים וכ-36% מהילדים יהיו חרדים. כלומר, אם נשאיר את "האחרים" בצד, בערך 28% מהילדים בשנת 2030 יגדלו בישראל בבתים ציוניים. זה לא רוב גדול כ"כ. רגע, זה בכלל לא רוב! ו-18 שנים זה לא כל-כך הרבה זמן.
וזה בלי לספור כ-500,000 עובדים זרים וכ-60,000 פליטים, שנמצאים בישראל ברגעים אלה ממש.

הבחירות בירושלים.
כ-38% מתושבי ירושלים הם פלסטינים. כ-16% מתושביה הם חרדים. כ-40% מהתושבים הם ילדים מתחת לגיל 17. שיעור המצביעים בבחירות המוניציפליות הארצי הממוצע, עומד על כ-50%. שיעור המצביעים בירושלים עומד על כ-40%, אולם שיעור ההצבעה בקרב ירושלמים חרדים עומד על כ-70%, שיעור ההצבעה בקרב ירושלמים פלסטינים עומד על כ-3%, בגלל החרם, ושיעור ההצבעה של היתר עומד על כ-47%. שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר בבחירות מוניציפליות בארץ נמצאים בישובים הערביים, שם הממוצע הוא מעל 80%, וכל הרשויות ששיעור ההצבעה בהן גבוה מ-90% הן רשויות ערביות. אילו היה שיעור ההצבעה של הפלסטינים בירושלים דומה לזה של פלסטינים ביתר הארץ, ושיעור ההצבעה של יהודים בירושלים דומה לזה של יהודים ביתר הארץ – כבר היה בירושלים ראש עיר פלסטיני מזמן. לחרדים זה כבר עבד פעם אחת, כשלופוליאנסקי נהיה ראש העיר למרות שהחרדים מהווים בה מיעוט.
אילו הייתי פלסטיני ירושלמי, הייתי חושב שהמבצע הגדול ביותר של הפלסטינים הירושלמיים הוא להריץ מועמד מטעמם לראשות העיר, ולעודד את כל הפלסטינים הירושלמיים לבטל את החרם ולהצביע עבורו. כך יהיה לירושלים ראש עיר פלסטיני, וזה יהיה הדבר הכי משמעותי במזרח התיכון בשישים השנים האחרונות. זה גדול יותר מנשיא שחור בארה"ב.

הבחירות בארץ.
שיעור המצביעים הערבים בבחירות לכנסת עומד על 50% פחות או יותר. מכהנים בכנסת 11 ח"כים ערבים, שהם כמעט 10% מכלל הח"כים. אם אחוז הערבים בציבור הישראלי הוא 20%, מסתבר שאילו הצביעו 100% מהאזרחים הערבים, ואילו כולם הצביעו למפלגות ערביות שעוברות את אחוז החסימה – היה להם ייצוג של כ-20% מהח"כים, כלומר, בערך פי 2 או יותר ממה שיש להם היום – כ-24 ח"כים. אחוז המצביעים מקרב היהודים עומד על כ-65%, כלומר – אילו שיעור המצביעים היהודים לא היה משתנה, אבל שיעור המצביעים הערבים לכנסת היה דומה לשיעור המצביעים הערבים בבחירות המוניציפליות של הרשויות הערביות – יכלו להיות בכנסת יותר מ-28 ח"כים ערבים, כגודלה של המפלגה הגדולה ביותר בכנסת היום.
לש"ס ויהדות התורה יש ביחד 16 מנדטים, שהם בערך 13% מהמושבים בכנסת – הרבה מעבר לאחוז החרדים באוכלוסיה. הן בגלל שאחוזי ההצבעה של החרדים לכנסת עומדים, כך נהוג לומר, על 110%, והן בגלל שש"ס גורפת גם קולות של כאלה שאינם מגדירים את עצמם חרדים.
אילו הייתי פלסטיני, הייתי חושב שהמבצע הגדול ביותר של הפלסטינים אזרחי ישראל הוא להכיל את כל הפערים במסגרת מפלגה ערבית אחת, ולעודד את כל הערבים להצביע לה: כך תהיה להם המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. אמנם זה לא אומר שהם ירכיבו את הקואליציה – אפליו לבני לא הרכיבה את הקואליציה כשעמדה בראש המפלגה הגדולה ביותר – אבל זה בכל זאת, בהחלט, משמעותי. לדעתי המפלגה הראשונה שתסכים לשבת בקואליציה עם הערבים היא יהדות התורה. השנייה היא ש"ס בראשות אריה דרעי והשלישית היא מרצ.

השקר הדמוקרטי.
לפי הלמ"ס, חיים היום בישראל כ-5.9 מיליון יהודים, וכמעט 1.7 מיליון פלסטינים, ולפי חיפוש זריז בגוגל, בשטחים הכבושים חיים בערך 4.1 מיליון פלסטינים. במילים אחרות, בין הירדן והים יש כרגע 5.9 מיליון יהודים ו-5.8 מיליון פלסטינים. בערך חצי-חצי. מדינה שמגדירה את זהותה על-סמך דתם, מוצאם האתני, או לאומיותם של 50% מהתושבים בה נקראת אתנוקרטיה. מדינה ש-38% מהאנשים הכפופים לריבונותה ולשלטונה אינם אזרחים ואינם זכאים לאזרחות, היא לא דמוקרטיה. כשמלמדים אותנו בביה"ס בארץ שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית – משקרים לנו.

ההגירה בעתיד.
חיפוש זריז נוסף בגוגל מעלה שבעולם חיים בסך הכל כ-13 מיליון יהודים וכ-11 מיליון פלסטינים. הפלסטינים יוותרו על זכות השיבה רגע אחרי שהיהודים יוותרו על חוק השבות. אילו כל המהגרים הפוטנציאליים הללו יגיעו לכאן, יהיו כאן בערך 55% יהודים לעומת 45% פלסטינים. אבל אין חשש – רוב האנשים האלה לא רוצים להגיע לכאן, ואפשר להבין אותם.

מה יכול לקרות עם כל הנתונים האלה?
יכול להיות שתקום מדינה פלסטינית מעבר לקו הירוק, ובינה לבין ישראל ייערך הסכם חילופי אוכלוסין. זה פיתרון צודק, וזה האופן שבו השמאל הציוני מתרגם את הפחד מאבדן ההגמוניה. זו אחת הסיבות שאני שמח על הנציגות של אופנהיימר, שליט וגלאון, למשל. תמיד מביאים בהקשר הזה את הדוגמא של יוון ותורכיה, אבל האמת היא שכאן זה לא יקרה.

יכול להיות שלערבים בישראל יהיה בסופו של דבר כח אלקטוראלי שלא ניתן יהיה להמשיך להתעלם ממנו, וישראל תוותר על ההגדרה של עצמה כמדינה יהודית, תכיר בזכות השיבה ותעניק אזרחות לכל הפלסטינים. גם זה פיתרון צודק, וזה האופן שבו פוסט-ציונים ופלסטינים מתרגמים את בעיית האתנוקרטיה. זו אחת הסיבות שאני שמח על הנציגות של חנין, טיבי וברכה, למשל. תמיד מביאים בהקשר הזה את הדוגמא של דרום אפריקה, אבל האמת היא שכאן זה לא יקרה.

יכול להיות שההגמוניה היהודית-ציונית תתפרק בסופו של דבר, ויווצרו מוקדי השפעה אלקטוראליים נבדלים ומגוונים מדיי: ערביי הגליל, הבדואים בנגב, החרדים, המתנחלים, הפלסטינים בשטחים וכו' – ובסופו של דבר תקום כאן פדרציה של קנטונים אוטונומיים למחצה. גם זה פיתרון צודק, וזה יקרה בזכות נציגים של קהילות ומגזרים ספציפיים. זו אחת הסיבות שאני שמח על הנציגות של דרעי, הורוביץ, זועבי וגפני, למשל. תמיד מביאים את הדוגמא של שוויץ ושל בלגיה, אבל האמת היא שכאן זה לא יקרה.

לסיכום, יש רק שתי תחזיות שנראות לי ריאליות ואפשריות: או שיבוא המשיח, תהיה אחרית הימים, והחרדים יצחקו על כולנו, או שתהיה מלחמה איומה וכולנו נמות. בינתיים, בכל מקרה, אני שמח שיש בכנסת גם ערבים וגם חרדים – במיוחד אלה שמבטאים עמדות פרוגרסיביות, מתונות ורודפות צדק. ואני שמח, באופן כללי, על חברי כנסת שאני מעריך את הדעות שלהם ומעריך אותם כשליחי ציבור אידיאולוגיים ומוסריים, לא משנה מי הקבוצה שהם מייצגים.

« הכתם הקודםהכתם הבא »

תגובות

תגובות בפייסבוק על "דמוגרפיה, סטטיסטיקה ותחזיות לקראת בחירות"

2 תגובות בבלוג על "דמוגרפיה, סטטיסטיקה ותחזיות לקראת בחירות"

  1. אלעד
    2 בדצמבר 2012 @ 13:44

    שלום!
    אני מתחיל להכין עבודת חקר ללימודים עכשיו בנושא דפוס ההצבעה של ערבים בבחירות המוניציפליות של ירושלים, ואני מאוד אשמח אם תוכל לתת לי קישור למקור ממנו שאבת את הנתונים שלך (בעיקר בפסקה על ירושלים).
    תודה!

  2. נירוס
    3 בדצמבר 2012 @ 14:16

    נתונים סטטיסטיים על אחוזי הערבים וכו', לקחתי בעיקר מהמסמך הזה: לינק
    ומהמסמך הזה: לינק

    נתונים על אחוזי הצבעה לקחתי מכתבות אקראיות באינטרנט. אני לא ערב למידת הדיוק שלהן – בטח לא בשביל עבודה אקדמית – אבל בשביל לצייר תמונה כללית ולתת הערכה מאוד כללית הם הספיקו לי. כמה דוגמאות:
    לינק
    לינק
    לינק – ראה כותרת משנה: "שלטון מקומי ערבי"
    לינק המשך – ראה כותרת משנה: "מי (לא) מצביע"
    לינק

    בהצלחה בעבודה! :)
    כשתסיים – אשמח מאוד אם תשים כאן לינק או משהו, זה יהיה מעניין לקרוא.

כתוב תגובה





  • אודות

  • קטגוריות

  • תגובות אחרונות

  • כתמים אחרונים

  • להירשם לעידכונים בדוא"ל

    שלח את כתובת הדוא''ל שלך ומעכשיו תקבל עידכון בכל פעם שיהיה כאן כתם חדש.