לבטים והתלבטויות לקראת בחירות 2013

פורסם בתאריך | 6 בינואר 2013 | תגובה אחת | תגובות בפייסבוק

אני רוצה להצביע דע"ם כי אני רוצה שאסמא תהיה ראש הממשלה הבא. היא באמת מהממת. היא וכל המפלגה שמאחוריה, פשוט מהממת. הם כל-כך מהממים שאני אפילו לא מוצא לנכון לפרט למה. הבעיה היא שאסמא לא תהיה ראש הממשלה הבא, וכנראה לא תהיה ראש הממשלה בישראל לעולם. לצערי הרב, אני חושש שהיא לא תהיה אפילו ראש הממשלה של ישראל-פלסטין אחרי שערביי 67' יקבלו אזרחות במדינת כל אזרחיה שתקום כאן. הייתי רוצה שהיא תהיה, אבל זה לא יקרה. הייתי שמח אפילו אילו היא הייתה למצער ח”כית, אבל אני חושש שגם זה לא יקרה.
אני אומר לעצמי: צריך להצביע למה שאתה מאמין בו וזהו, ואולי אילו זה מה שכולם היו עושים היא הייתה נכנסת. אבל אז אני אומר לעצמי שגם אילו זה מה שכולם היו עושים היא לא הייתה נכנסת, ושחבל לבזבז קול על מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה. באסה.

אני רוצה להצביע לרע"ם-תע"ל בגלל שכל פעם שאני שומע את אחמד טיבי מדבר אני אוהב אותו יותר. הנציג המובהק של המאבק הבלתי אלים, הפציפיסט הלאומי, מרתין לותר קינג של הפלסטינים. אני מאוד אוהב אותו, וחושב שאם יש איזשהו סיכוי למו"מ בין הפלסטינים וישראל – הוא יהיה מהמתווכים ומהמקדמים של זה.
אני חושב שאם כבר התנועה האסלמית, אז בטח עדיף לחזק את הפלג הדרומי ע"פ הפלג הצפוני, ובכל זאת, אני לא רואה את עצמי מצביע לאברהים צרצור. מאיפה הגיע האיחוד התמוה הזה… כנראה שלא אמצא את עצמי מצביע לרע"מ-תע"ל בכל זאת.

אני רוצה להצביע לבל"ד בעיקר בגלל הרדיפה של חנין זועבי. היא בדר"כ מוצאת חן בעיניי ואומרת דברים נכונים, ואני כועס ומפחד מהרדיפה שמבצעים נגדה. הליכוד כבר איים לשנות את מעמדו של בג"ץ בכנסת הבאה, כך שבכנסת שאחריה יוכלו לפסול אותה ובג"ץ לא יפריע להם. רק בגלל זה צריך להצביע עבורה – זה לא יעזור, אבל זו איזו זעקה שאני רוצה לזעוק. אני מנחש שזה יהיה הפתק היחיד בקלפי של שכונת מלחה שיילך לבל"ד, ורק בגלל זה בא לי לשים אותו.
בסך הכל היא די פמיניסטית, ועושה פה ושם דברים חיוביים. העובדה שהיא נותנת לאישי להיות הפוליטי – רווקה ערבייה שגרה עם ההורים – למרות שהיא עדיין לא יכולה לצאת מהארון ולא יכולה לאתגר את יחסי המעמדות המגדריים בחברה הערבית עד הסוף – היא נותנת איזשהו פוש בכיוון הכללי הנכון, ואולי מודעות לזכויות של להט”ב פלסטינים יגיעו מהעמדות הפרו-מערביות שלהם. אני לא חושב שיש משהו במצע של בל"ד או בהתנהלות של חברי בל"ד שמפריע לי במיוחד, אבל למרות הכל – נראה לי שהטיקט היחיד שלהם, בסופו של דבר, הוא מעמדם של הפלסטינים אזרחי ישראל, ואני לא יודע אם אני רוצה לתת את הקול שלי רק על העניין הזה. לח"כים של בל"ד לא עשויה להיות השפעה של ממש, ולא השפעה חיובית, על מו"מ ישראלי-פלסטיני, ולא נראה שהם פעילים במיוחד בשום עניין אחר, וגם אם מעמדם של ערביי ישראל חשוב בעיניי, אני לא בטוח שזה מספיק בשביל להכריע את ההצבעה שלי.

כמו יהודים רבים, אני מאוהב בדב חנין, שהוא כנראה הח"כ המוצלח ביותר אי-פעם. אבל כמו יהודים רבים, אני לא יודע כלום על יתר המפלגה שלו. ראיתי שעפו אגברייה מדבר רוסית ושהוא ד"ר, וזה ישר נתן לו קרדיט בלתי רציונלי. ראיתי את אספניולי מדברת וחשבתי שאם יש סיכוי להכניס אותה – זו סיבה טובה כשלעצמה להצביע חד"ש: רק בשביל שתהיה עוד ח"כית ערבייה. נדמה לי שגם בארכה בסדר, אבל אני באמת לא יודע עליו כלום. וחוץ מזה, אמא של פאדי נמצאת באיזה מקום לא ריאלי ברשימה, וגם זה בכל זאת פועל עליי בתור שיקול אמוציונלי מטופש.
אני שומע שאומרים שהם מדברים בקולות שונים בעברית ובערבית, ואני שומע שאומרים שהם לא מקדמים שינוי בחברה הערבית, ואני שומע שמלבד דב חנין הם לא עושים הרבה, באופן כללי. קצת מרגיז אותי לחשוב שבעברית הם מציגים את עצמם כמפלגה יהודית-ערבית ובערבית לא, והאמת היא, שאחוז המצביעים ואחוז המועמדים היהודים שלהם קטן מאוד. זה קצת כמו שמפלגת העבודה תציג את עצמה כמפלגה יהודית-ערבית בגלל נדיה חילו וכמה מצביעים ערביים מסורתיים. גם במרצ וגם בליכוד יש מועמדים ערבים. זה לא הופך אותם למפלגות יהודיות-ערביות. להיות יהודי-מחמד, כמו להיות ערבי-מחמד, זה טוב ונחמד, אבל דע"ם באמת יוצרים סטנדרטים חדשים של שותפות. ובאופן כללי – מעלים את כל הסטנדרטים. מה שמציק לי בעניין הזה הוא לא העובדה שדב חנין הוא יהודי-מחמד במפלגה ערבית, אלא בעיקר מצג השווא של מצב העניינים.

אני רוצה להצביע למרצ רק בגלל שמפריע לי שכבר אין שמאל בישראל. העבודה-התנועה-יש עתיד טורחים להבהיר הבהר היטב שהם לא שמאל, ולמעשה, אין אף מפלגה מלבד מרצ שקוראת לציבור מצביעים יהודי שמאלני. זה איום ונורא. זו הסיבה העיקרית שבגללה אעזוב בסוף את הארץ. מרצ היא המפלגה האידיאלית מבחינתי: שמאל מדיני, שמאל כלכלי, זכויות פרט, הפרדת דת ומדינה, זכויות להט”ב, פמיניזם, מודעות סביבתית. הם לא רדיקליים, וגם זה בעיניי מאוד לחיוב: מתונים, נורמליים, שפויים, דמוקרטיים, לא מתלהמים.
הבעיה היא רק שמרוב שזה שפוי ומתון זה נהיה קצת אפור ולא אטרקטיבי. אין להם "כוכבים", וזה לא מרגיש מספיק “חשוב” שדווקא הם יהיו שם. מוזר איך מחשבות אמוציונליות ולא הגיוניות משפיעות על דפוסי ההצבעה שלי. אני מניח שבסוף אצביע עבורם, כי זו בכל זאת הבחירה ההגיונית והבוגרת מבחינתי. מצד שני, בגרות היא לאו דווקא הצד החזק שלי. נראה מה יעבור עליי מאחורי הפרגוד…

« הכתם הקודםהכתם הבא »

תגובות

תגובות בפייסבוק על "לבטים והתלבטויות לקראת בחירות 2013"

תגובה אחת בבלוג על "לבטים והתלבטויות לקראת בחירות 2013"

  1. עומר
    6 בינואר 2013 @ 16:51

    תואם למדי את תחושותיי.
    (חוץ מרע"ם-תע"ל, שהם לא אופציה בעיני)

כתוב תגובה





  • אודות

  • קטגוריות

  • תגובות אחרונות

  • כתמים אחרונים

  • להירשם לעידכונים בדוא"ל

    שלח את כתובת הדוא''ל שלך ומעכשיו תקבל עידכון בכל פעם שיהיה כאן כתם חדש.