פלייליסט מומלצת: תרנגולות ותרנגולים

פורסם בתאריך | 1 במרץ 2019 | אין תגובות | תגובות בפייסבוק

תרנגולות ותרנגולים

בניתי פלייליסט של שירי תרנגולות ותרנגולים. יש בה שלושים שירים והיא אורכת קצת פחות משעתיים. בניתי אותה על הפלטפורמה של ספוטיפיי. אם אני מבין נכון, כל אחד יכול להאזין לה משם (אפשר להוריד את ספוטיפיי לפלאפון או למחשב, או לגלוש לשם באמצעות הדפדפן) אבל רק מי שיש לו מנוי יכול להאזין לה לפי הסדר ולא בערבול אוטומטי.

בניתי פלייליסט אקלקטית למדי. יש בה שירים חדשים, שירים ישנים, ניינטיז, אייטיז וסבנטיז. יש בה דיסקו, רוקנרול, סלסה ומזרחית. יש מוזיקה אלקטרונית, אינדי ושירי ילדים. יש בה ייצוג אחד לזמר העברי ואפילו ייצוג אחד למוזיקה קונצרטית (מה שקוראים אותו "קלאסית"). יש כאן כמה שירים שכל ישראלי מכיר (שיר הבלבול, יום סבבה, תנו לי רוקנרול), כמה שירים נפלאים ששמור להם מקום מיוחד בלב (ביקור מולדת, סוזי דולצינאה), כמה הבלחות מצוינות של יוצרים שאני אוהב מאוד (יוני רכטר, קורין אלאל, ערן צור) וכמה פנינים נוסטלגיות (הקליק, דפנה ארמוני). בסך הכול, למרות הרבגוניות והיריעה הרחבה, אני חושב שהפלייליסט הזו תופרת רצף מעניין ומשכנע. מפתיע, אבל בכל זאת חלק ומתגלגל.

רשימת השירים:
1. ביקור מולדת – דיויד ברוזה (מילים: יהונתן גפן)
2. סוזי בלי היד – משינה
3. סוזי דולצינאה – מתי כספי (מילים: דליה רביקוביץ')
4. אחרי כל השנים – גלי עטרי (מילים: ערן צור, לחן: יצחק קלפטר)
5. כשהצועני אוהב – ירדנה ארזי (מילים: אוהד מנור, לחן: יהודית רביץ)
6. אצלנו בקיבוץ – אריאל זילבר (מילים ולחן: יעקב פפיני)
7. בחצר התרנגולת – שרון טובה לוי
8. אם תראה אותה – אבנר שטראוס
9. מחשבות ואפשרויות – יוני רכטר (מילים: עלי מוהר)
10. תרנגול כפרות – ארז דסקל
11. תרנגול כפרות – יוסי בנאי (לחן: מיכה שטרית)
12. תנו לי רוקנרול – תיסלם
13. אתה הגבר – דפנה ארמוני (מילים ולחן: שלום חנוך)
14. תרנגול – קורין אלאל (מילים: מאיר גולדברג)
15. תרנגול – אור וקסמן
16. קהות חושים – הקליק
17. אבא תרנגול – אביב גפן
18. שלום אדוני המלך – אבטיפוס
19. קרבות ראווה – עינב ג'קסון כהן
20. קרבות תרנגולים – ערן צור
21. תרנגול – מתוך מחזור שירי ביאליק לילדים

(סופרן: תהילה ניני גולדשטיין, גיטרה: נדב לב, מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: רוני רשף)

22. שיר התרנגול – התרנגולים (מילים: חיים חפר, לחן: סשה ארגוב)
23. תרנגול אני – דליה פרידלנד (מילים: אנדה עמיר, לחן: יצחק אדל)
24. תרנגולת כחולה – אריק איינשטיין ויהודית רביץ (מילים: חיה שנהב, לחן: יוני רכטר)
25. שיר התרנגולת – שלמה גרוניך ומקהלת שבא (מילים: דורית אורגד)
26. ותזרום – סהר חגי
27. שיר הבלבול – דורי בן זאב (לחן: משה לוי)
28. יום סבבה – אטרף
29. קוקוקו – אתי לוי (מילים: ציון שרעבי, לחן: תומר עג'ם)
30. סמוך על התרנגול – נחמה הנדל (מילים: נעמי שמר, לחן: יוחנן זראי)

תרנגולים ותרנגולות
הייצוג הסמלי של תרנגולים ותרנגולות בספרות המודרנית מדגיש, משום מה, את ההבדלים המגדריים ביניהם, כך שהתרנגול הוא סמל מובהק של גבריות, תרנגולת היא סמל מובהק של נשיות והיחסים ביניהם הם סמל מובהק של היחסים בין המינים. התרנגול נקרא בעברית גם גבר ובאנגלית – cock – הוא כינוי לזין. הבחורה הצעירה, הנחשקת, הגנדרנית, הפלרטטנית כונתה פרגית בסלנג ישראלי של לפני דור וחצי ובאנגלית – chick – היא עדיין כזאת. הייצוג הסמלי הזה מקבל, לעתים קרובות, צורה של הפרזה ושל פרודיה – התרנגול מלעיג במשהו את מוסד הגבריות. הוא גברי "מדי," הוא עושה מאמץ גלוי מדי להפגין את התכונות המגדריות שלו. הוא רוצה לכבוש את כל הבנות, לעשות עליהן רושם, לנצח את כל הזכרים המתחרים, הוא מנופח חזה וזקוף כרבולת – ובכל זאת, בסופו של דבר, הוא עוף קטן ומטופש. יש מידה של חוסר מודעות עצמית בניסיון הזה שלו להרשים ולהיות יותר גבר מגבר. זוכרים לו את העובדה שבתוך תוכו הוא עדיין אפרוח.

אור וקסמן (שאת שמו לא הכרתי לפני כן) כתב שיר בעיבוד אלקטרוני של טראנס-ניצחונות על גבריות מנופחת שכזו ("אפס קטן שמרגיש שהוא אס"). מצאתי את השיר כשערכתי את הפלייליסט והתלהבתי. שלום חנוך ביטא את אותו הרעיון בשיר רוק אייטיז למופת, מתוך אלבום הבכורה המופתי של דפנה ארמוני, שהוא המעבד והיוצר של כל השירים בו. זו פיסת נוסטלגיה נפלאה בעיני, כמו גם השיר הקטן והחתרני של הקליק וכמו שיר הרוקנרול העל-זמני של דני בסן, שהסתובב גאה כמו תרנגול עד שחבצלת הפילה אותו בפח הדיסקו.

לנשיות של התרנגולת יש שני מופעים. היא עשויה להיות, כאמור, פרגית צעירה, פלרטטנית וחשקנית אך היא עשויה להיות גם דוגרת – שמנמנה, רכה, אימהית, דואגת ובה בעת, פטפטנית, רכלנית, קטנונית ועסוקה בזוטות. מהירה להיבהל, מהירה לכעוס. היא דואגת לאפרוחיה אך גם מנקרת בראשם כדי לכוונם אל דרך הישר. היא קפדנית כשיש בזה צורך אך מנהלת קרבות מטופשים עם שכנותיה ומאבדת את דעתה על זוטות. נעמי שמר כתבה שיר חצוף ונועז המבטא את התחרות של התרנגולות בלול (שהוא מעין הרמון) על הגבר היחיד המשגל את כולן (אמנם היא השתמשה בלשון מכובסת וקראה לזה: "מתחתן עם כל הלול" – אך הכוונה המדויקת בהירה כשמש) – יש תור, יש וותק וכל אחת תזכה למשגל בתורה. זו מעין פרודיה על החיים בקיבוץ ועל כרטיס החבר בהסתדרות, אבל יוחנן זראי הפך אותו לשיר ילדים דווקא ונחמה הנדל העניקה לו ביצוע נפלא ביחד עם רן ונמה. הנדל היא אולי זמרת הילדים האהובה עליי.

גם לתרנגולים (הא!) יש שיר בנושא הזה, על התרנגול המבקש לכבוש את כל הלול. המלים השנונות הן של חיים חפר אבל הלחן הוא מופת של יצירה מוזיקלית – אוונגרד חכם, מורכב ומעניין. סשה ארגוב הוא לעתים חבר של משה וילנסקי ומרדכי זעירא, אך לעתים הוא תופעה יחידה במינה. יש לו הבלחות של יצירות מופת מוזיקליות שהצליחו איכשהו לחלחל לתוך הציבוריות הישראלית ולא להישאר מסוגרות בקרב קהל מנותק של אניני טעם, שאין להן אח ורע – לא לפניו ולא אחריו. הצבתי אותו בפלייליסט הזו בסמוך ליצירה מוזיקלית נהדרת של רוני רשף למלים של ביאליק, בביצוע של תהילה ניני גולדשטיין ונדב לב. מצאתי ברשת הקלטה נדירה של אותו השיר בלחן עממי – כאן.

קרבות תרנגולים וקרבות תרנגולות
אחד המופעים המובהקים של התרנגול הוא במסגרת קרבות תרנגולים: שני זכרים נאבקים זה בזה במאבק שעיקרו ראווה ודאווין. הם מנפחים חזה, משמיעים קולות, מנופפים בכנפיים ומנקרים זה בראשו של זה. אמנם, עד זוב דם, אך בעיקר עד כניעה. ערן צור משתמש בקרבות התרנגולים כמטפורה לגברים הנאבקים על בחורה בסמטאות אחוריות. אבטיפוס עורכים מטפורה בת שני שלבים: ראשית, הם מדגימים באופן מצמרר עד כמה משחקי הילדות המוכרים מגלמים בתוכם אלימות כבושה – שלום אדוני המלך, מקלות ואבנים, קרבות תרנגולים – ומזכירים לנו שקרבות תרנגולים הוא גם סוג של משחק ילדות (הבנים נחלקים לצמד, כך שכל צמד הוא תרנגול דו-קומתי. אחד הבנים בכל צמד נושא את השני על כתפיו. הנושא משמש בתור רגלי התרנגול ונע לפנים ולאחור ואילו הנישא משמש בתור כנפי התרנגול ומנסה להדוף או להפיל על הקרקע צמדי תרנגולים מתחרים). שנית, הם עושים שימוש במטפורה של קרב תרנגולים כשלעצמו ובמטפורה שלו כמשחק ילדות בשביל לתאר אונס של נערה.

קרב תרנגולות מתאר, על פי רוב, את ההפך, פחות או יותר. בשונה מקרב חתולות, שיש בו ציפורניים ושיניים חשופות, קרב תרנגולות הוא רעשני, מבוהל וצווחני אך בלתי מזיק ביסודו. עינב ג'קסון כהן חושבת עליו כדי לתאר את הקרבות והתחרויות שהיא מנהלת עם אהובתה בדרום תל אביב.

תרנגולים, תרנגולות, שכונות וקיבוצים
מכיוון אחר לחלוטין, התרנגולים מייצגים בישראל גם מזרחיות ושיכונים. אנחנו נתקלים בהם בלולים מאולתרים בין פחונים או מסתובבים חופשי בחצרות בין הבניינים ועל ערמות הזבל. אנחנו נתקלים בהם בכלובים קטנים בשוק, בדרכם לשחיטה או כשהם מונפים מעל ראשים ביום כיפור. יוסי בנאי זוכר את תרנגול הכפרות בין שלל זיכרונות הילדות הירושלמיים שלו ממחנה יהודה (יש לו שיר נוסף, ישן יותר ומוכר יותר – ילדות – שגם בו הוא מונה את תרנגול הכפרות בין שלל זיכרונות הילדות שלו) ואילו ארז דסקל (שאת שמו לא הכרתי לפני כן) כתב שיר אמפטי מנקודת המבט של התרנגול הנשחט (גם לעדי מדנס יש שירים כאלה, אבל ויתרתי עליהם הפעם).

שרון טובה לוי רואה את התרנגולת מסתובבת בחצר ומתארת באמצעותה הן את היחסים בין המינים והן את הנוף השכונתי, של שיכונים, עוני, חצרות וערמות זבל. גם ערן צור, כשהוא נזכר בילדותו בקריות, נזכר בלולי התרנגולות בין הבתים, בשיר יפה שמבצעת גלי עטרי. כך גם לגבי סוזי של משינה וגם לגבי סוזי דולצינאה של דליה רביקוביץ'. האחרון היה אחד האהובים עליי בנעוריי – המלים שלו כל-כך מדויקות וחדות. הוא פשוט וחשוף וגלוי ורגיש וחסכן בתיאורים והוא מצליח להעביר חיים שלמים, תמונת-חיים שלמה, מצב קיומי, על כל המורכבות והעומק שלו, במשפטים פשוטים וחסכוניים. מתי כספי, כמו ארגוב בימיו, הצליח בסבנטיז להכניס למוזיקה הישראלית לחנים משוכללים ומהפכניים כל-כך, עם השפעות של מוזיקה ברזילאית, של רוק פרוגרסיב, של מוזיקה קלאסית ושל סשה ארגוב. הייתה אז מהפכה של ממש, שלקחו בה חלק לצדו גם יוני רכטר, דני רובס, שלמה גרוניך, שם-טוב לוי ואבנר קנר. הם הוציאו בשנות השבעים אלבומים שלמים של לחנים כאלה, של שירים מורכבים, מתוחכמים אבל לא מתחכמים, מפתיעים ונוגעים. סוזי דולצינאה היא דוגמה מופתית לז'אנר הנשכח ההוא.

מצד שני, התרנגולות מסמלות גם את הקיבוץ. אביב גפן מייחס לאבא שלו תכונות של תרנגול – בחוסר היכולת שלו לבטא רגשות ולדבר עליהם – תכונה מאוד צברית, מאוד אופיינית לגברים ישראלים מהדור של יהונתן גפן. אבל קשה להבין איך מי שכתב שירים כל כך רגישים לא הצליח לדבר עם בנו על רגשות. ביקור מולדת ("אבל לאן נעלמו הילדים ששיחקתי אתם, איפה כול הילדים, איפה הם כולם?") שהלחין ושר דיויד ברוזה הוא דוגמה נפלאה לכתיבה הרגישה שלו. הוא מונה את התרנגולות בין יתר חיות המשק שליוו את ילדותו. גם אריאל זילבר שר על הפרות והתרנגולות בקיבוץ, בשיר שלא סבלתי בתור ילד, אבל היום יש לי סימפטיה אליו.

שמשות, שבשבות, ביצים וסיפורים
התרנגול עומד בתוך השבשבת המורה על כיוון הרוח בשיר יפה של אבנר שטראוס (שאת שמו לא הכרתי לפני כן). התרנגול הוא גם מי שקורא בבוקר ומעיר את כול הישנים. חשבתי שאמצא מיליון שירים שמציינים אותו רק בהקשר הזה, אבל הופתעתי לגלות שלא מצאתי רבים כאלה. בכל-זאת, אטרף מספרים עליו בשיר הסלסה הישראלי האולטימטיבי ("כשעולה הבוקר אני שומע את התרנגול. אם התרנגול אז אני יודע שכולם קמים") וגם אתי לוי, בשיר מזרחי מעולה שחציו בערבית וחצי בעברית, שרה על התרנגול הקורא בבוקר בה בעת שהוא קורא לפרגית ומנפח את החזה לעומתה. לצערי לא הצלחתי למצוא בספוטיפיי שיר מושלם של ע. הלל וסשה ארגוב – לא ידעתי מה.

דורי בן זאב, בשיר שטות שהפך ללהיט ענק התחבט בשאלה מה קדם למה – הביצה או התרנגולת וסהר חגי החרה החזיק אחריו בשיר שטות פרודי על הצלחה ולהיטים, שנעשה גם הוא להיט בתורו. לסיום, חיה שנהב כתבה שיר-סיפור מקסים על תרנגולת כחולה ויוני רכטר העניק לו לחן מקסים ואילו דורית אורגד כתבה שיר-סיפור מקסים על התרנגולות והחתול ושלמה גרוניך העניק לו לחן מקסים. מבצעים את השירים האלה אריק איינשטיין עם יהודית רביץ ושלמה גרוניך עם מקהלת שבא והם שירי ילדים שנשארים יפים בכל גיל.

|| כל הכתמים בקטגוריה: המלצות ||

« הכתם הקודםהכתם הבא »

תגובות

תגובות בפייסבוק על "פלייליסט מומלצת: תרנגולות ותרנגולים"

כתוב תגובה





  • אודות

  • קטגוריות

  • תגובות אחרונות

  • כתמים אחרונים

  • להירשם לעידכונים בדוא"ל

    שלח את כתובת הדוא''ל שלך ומעכשיו תקבל עידכון בכל פעם שיהיה כאן כתם חדש.