פלייליסט מומלצת: נוח והמבול

פורסם בתאריך | 7 במרץ 2019 | אין תגובות | תגובות בפייסבוק

נוח והמבול

הסיפור של נוח והמבול הוא סיפור מיתולוגי ואטיולוגי תשתיתי והוא המקור לכמה וכמה מהמושגים היסודיים בתרבות האנושית והיהודית: עץ הזית וכל מה שהוא מסמל, היונה וכל מה שהיא מסמלת, הקשת בענן וכל מה שהיא מסמלת וכמובן התיבה והמבול. הוא המקור לרעיון של "סוף העולם" ולרעיון של "להתחיל מחדש" או "לפתוח דף חלק." הוא מנבא את הרעיונות המשיחיים על אחרית הימים והוא מסמל חטא שאין עליו כפרה וצדיקות שאין שני לה.

ישבתי לבנות פלייליסט של שירים על נוח והמבול ומצאתי שאינספור שירים מכילים אלוזיות כאלה ואחרות לסיפור המיתולוגי אדיר הממדים הזה. השתדלתי להגביל את עצמי לשירים שמתייחסים לסיפור באופן מובהק יחסית ושהם גם שירים יפים שאני נהנה לשמוע. יש בפלייליסט הזו שלושים שירים והיא אורכת קרוב לשעתיים. היא יושבת על הפלטפורמה של ספוטיפיי.

רשימת השירים:
1. אחרינו המבול – נורית גלרון (לחן: ארקדי דוכין)
2. אחרי המבול – רועי צבירלינג
3. נוח – שם-טוב לוי
4. זה לא נוח – שלום חנוך
5. עוד פעם לבד – איה כורם (מילים: יענקל'ה רוטבליט)
6. נוח היה איש צדיק ותמים – להקת פיקוד גדנ"ע (מילים: דן אלמגור)
7. נוח – מתי כספי (מילים: יורם טהרלב)
8. מבול – צוות הוואי הנדסה קרבית (מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אושרת)
9. תיבת נוח – אסנת פז (מילים: יצחק קצנלסון)
10. המבול – מני בגר
11. המבול – נועם נבו
12. סוף המבול – קבארי
13. עד סוף המבול – סי היימן
14. מבול – רונה קינן
15. גשם אחרון – עברי לידר (מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר רוזנבלום)
16. הכחול האפור הזה – סיוון שביט
17. מאה אחוז אור – הבנות נחמה
18. מי ישיר – מתי כספי (מילים: יעקב גלעד)
19. להתראות במבול הבא – אריאל זילבר
20. אחרי המבול – חווה אלברשטיין
21. יום אחרון – אריק איינשטיין (מילים: אברהם שלונסקי, לחן: שלום חנוך)
22. יונה – אביגדור גביש
23. בואי יונה – יהורם גאון (מילים: אילן גולדהירש, לחן: משה וילנסקי)
24. יונה עם עלה של זית – להקת פיקוד דרום (מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז)
25. ילדי חורף 73' – להקת חיל חינוך (מילים: שמואל הספרי, לחן: אורי וידיסלבסקי)
26. הפרידה מתיבת נוח – חווה אלברשטיין (מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי)
27. הגננים היום עצובים – יהודית רביץ (מילים: לאה גולדברג)
28. קשת בענן – להקת חיל האוויר (מילים: לאה גולדברג, לחן: מוני אמריליו)
29. קשת בענן – הדודאים (מילים: תרצה אתר)
30. ימים של שקט – לולה

דור המבול
דורות רבים אחרי נוח, כל תושביהן של הערים סדום ועמורה היו חוטאים עד כדי כך שאלוהים החליט למחות את זכרם מעל פני האדמה. הביטוי "סדום ועמורה" מתאר מקומות שכל תושביהם הם חוטאים גמורים. בימיו של נוח, כל בני האדם כולם היו נגועים בחטא לבלי כפרה. הביטוי "דור המבול" מתאר עידן של חטא או תקופה של עוול מוסרי והביטוי "אחרינו המבול" מתאר עבירה ביודעין. הוא מתנסח בערך כך: "היום נתהולל, נחטא, נפרוק כל עול, נשלח כל רסן – ומחר כבר יבוא מבול וישטוף הכל. למי אכפת."

נורית גלרון חשבה על דור המבול כשתיארה את הבועה התל-אביבית בזמן האינתיפאדה הראשונה, בשיר מעולה שהלחין ארקדי דוכין, שנפסל לשידור בגל"צ ועורר דיון ציבורי על חופש הביטוי. היום, לדעתי, הצנזורה על שירים פוליטיים שמדיף מהם זכר לשמאלנות היא כל כך גורפת שהיא כבר עובדת באמצעות צנזורה עצמית. אני לא רואה מי היה מפרסם שיר כזה כיום. המבול בשיר של רועי צבירלינג הוא הסערה המתחוללת בתוך נפשו – סערה של כעס, שמביא אותו למקומות שלא חשב שיוכל לפתוח אחריהם דף חדש ושלא חשב שיוכל לחזור מהם. כעס שגרם לו לרצות להגיע לנקודה שבה הוא כבר לא יכול לעצור ולסלוח.

צדיק בדורותיו
דורות רבים אחרי נוח, היה לוט הצדיק היחיד בסדום ואברהם הגיע אליו בשם אלוהים על מנת להציל אותו מהתופת שהשית אלוהים על עירו. הביטוי "צדיק בסדום" מתאר מצב שבו אדם אחד בלבד שומר על צדיקותו בתוך סביבה שבה כל שכניו עוסקים במעשי חטא וזימה. בימיו של נוח, היה הוא הצדיק היחיד בכל העולם כולו. הביטוי "צדיק בדורותיו" מתאר אדם שאין צדיק ממנו, אך גם אדם שצו מצפונו מנחה אותו בניגוד לכל היגיון ונגד כל מוסכמה חברתית. מי ששוחה נגד הזרם. נוח טרח ועמל ובנה תיבה כשהשמיים היו בהירים ואף אדם לא האמין שיבוא מבול על הארץ. הוא המשיך במלאכתו מתוך אמונה תמימה וחרף לעגם של השכנים.

שם טוב לוי, שלום חנוך ויענקל'ה רוטבליט, שלושתם כתבו שלושה שירים שונים על אדם פלוני בשם נוח שפעל באופן כזה, בתמימות, ועל היחס המלעיג של הסביבה. רוטבליט גם הלחין את השיר שכתב (עוד פעם לבד) והקליט אותו וגדי רונן (חבר בחצר האחורית ביחד עם רוטבליט) הקליט ביצוע נוסף – אבל איה כורם הלחינה את המילים מחדש והלחן שלה יפה יותר והביצוע שלה יפה יותר.

תיבת נוח
אחד הסמלים המפורסמים ביותר של הסיפור הוא התיבה שאותה בנה נוח: היא מסמלת את הפינה היחידה שעוד נותרו בה חיים בעולם שחרב עד היסוד. היא מסמלת את הגרעין שממנו יצמחו כל החיים מחדש לאחר שהמבול יסתיים. היא מסמלת את החלוקה של כל החיים על פני כדור הארץ לשני מינים – זכר ונקבה ברא אותם, זוגות זוגות הם עלו על התיבה, שניים שניים מכל מין למינהו. היא מסמלת את ההיטלטלות על גלי הים, על פני המים והסערה, לעבר הלא נודע. היא מסמלת את ההישרדות בתנאי מצוקה אל מול אסון קולוסאלי ואת ההיאחזות הנואשת בחיים. היא מסמלת מעין אחרית הימים בזעיר אנפין – בתוככי התיבה נמר שכן עם כבש וזאב עם גדי רבץ. כשהאסון גדול מכולם, כולם משתופפים ומסתופפים בצל קורות התיבה. גם האכזריות שבחיות הטרף וגם הרשעים שבבני האדם טומנים את רשעם בכיסם ולומדים לדור בכפיפה אחת עם יריבים ובני פלוגתה עד יחלוף זעם ועד תחלוף עברה.

יורם טהרלב כתב על ההיבט האחרון בנימה הומוריסטית – לבעלי החיים בתיבה אין סבלנות יותר להיות תקועים שם. הם נמאסו זה על זה והם רוצים לצאת ולחזור הביתה. זהו שיר מעולה ומשעשע על כפיות טובה, שהופך את החיות בתיבה לבני ישראל במדבר, המתגעגעים למצרים ולסיר הבשר, ואת נוח למשה. יצחק קצנלסון כתב על התיבה בלי הומור, באותו הקשר וכן בתור מעוז אחרון של חיים, בשיר נפלא שהודבק לו לחן רוסי עממי. הכנסתי אותו לפלייליסט בביצוע יפה של אסנת פז וחמישיית גלבוע. מצאתי את אותו השיר בביצוע א-קפלה של רחל דיסנצ'יק – כאן.
וגם הקלטה נדירה שהוציאה האוניברסיטה העברית באמצעות מכון המחקר למוזיקה יהודית – כאן.
מצאתי גם שיר היתולי על נוח והתיבה שמבצעת שושנה דמארי, אבל החלטתי לוותר עליו הפעם – כאן.

חווה אלברשטיין שרה שני שירים מתוקים על בעלי החיים העוזבים את תיבת נוח ונפרדים ממנו, לאחר שהמבול הסתיים. את הראשון, המוכר מבין השניים, כתבה נורית זרחי והלחין מתי כספי ואת השני כתבה והלחינה אלברשטיין בעצמה לאלבומה "תיכף אשוב", שהוציאה ב-1998.

המבול
המבול הוא כנראה הסמל הדומיננטי ביותר בסיפור. הוא מסמל אסון עולמי שאין לו אח ורע. אסון אקולוגי. הוא מסמל את סוף העולם – אבל גם אתחול של העולם. משהו מעין: "יש למחוק הכל ולהתחיל הכל מבראשית." עבור מני בגר, נעם נבו, אביגיל קובארי ורונה קינן מייצג המבול את מערבולות האהבה. כל אחד מהם בתורו ניצל אותו כמטפורה לזעזועים וטלטלות בתחום הרומנטי. דווקא סי היימן כתבה שיר לירי, שהמבול מסמל בו זעזועים וטלטלות נפשיים מכל הסוגים.

לסיוון שביט היה להיט ניינטיז שמתאר גשם שאיננו מפסיק ומים שממלאים את העולם. אהוד מנור כתב שיר רגיש ונוגע ללב על כמיהה לגשם אחרון, שאחריו קץ לכל. גשם שירד ולא יחדל עד שמי הים יגיעו עד גגות תבל. יאיר רוזנבלום הלחין את השיר והוא זכה לאינספור גרסאות אבל הגרסה של עברי לידר היא היפה מביניהן. הבנות נחמה כמהות לגשם דווקא בשל ההיבט ההפוך שלו – גשם מטהר, שירד עלינו כמו אור, ינקה אותנו וייתן לעולם הזדמנות להתחיל מבראשית.

"המבול הבא" נזכר גם בשיר של מתי כספי, שכתב יעקב גלעד, שהייתי מכור אליו אי פעם בנעוריי: "אם מחר ירד מבול אדיר ואף ציפור לא תשיר – מי ישיר?". "המבול הבא" מוביל גם את הלהיט של אריאל זילבר על האסון האקולוגי הממשמש ובא בשל החור באוזון ועליית הריכוז של דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה: המסת הקרחונים והתרוממות מפלס פני המים באוקיינוס תהיה מעין מבול שני ותשמיד את מרבית החיים על פני היבשה.

יונה עם עלה של זית
מאז סיפור נוח והמבול כל יונה ספרותית היא במידה מסוימת יונה עם עלה של זית, כל יונה היא יונה מבשרת וכל יונה היא יונת שלום. כיוון שיונים שכיחות עד מאוד בשירים בעברית היה קשה לקבוע מי מהן מתאימה לפלייליסט הנוכחית ומי איננה שייכת – ודוק: כולן שייכות, לפחות במידה כזו או אחרת. אין להן ברירה. ניסיתי, אם כן, להביא רק יונים שהקשר שלהן לסיפור המבול הוא מובהק ושהאלוזיה שלהן לתנ"ך היא בהירה. מסתבר, ששירים על יונת השלום הם למעשה שירים על מלחמות. אמנם הם מעודנים וסימבוליים יותר, אך הם סוגרים במובן מסוים מעגל שנורית גלרון פתחה בתחילת הפלייליסט עם שיר על האינתיפאדה: "בואי יונה" של יהורם גאון, "יונה עם עלה של זית" של להקת פיקוד דרום ו-"ילדי חורף 73'" של להקת חיל חינוך.

היונה של אביגדור גביש, בשיר שכתבה נעמה קופלד, מייצגת זוך וטוהר. כשהוא אומר: "אני לא יונה" הוא מתכוון שדבק בו חטא. לכן הוא נשאר לעמוד על הרציף בעוד בבל מתהפכת עליו והמים גואים מעליו. היונה של אברהם שלונסקי, לעומת זאת, שבה ריקם ונשלחה לשווא – השתיקה גברה עליו, המלים נעשו זרות לו, המחזור הקבוע של שלכת ופריחה הגיע לבסוף אל קצו ואין הוא יודע מה להבר ומה לזרות. שלונסקי הוא כמובן משורר מסדר גודל אחר. אני תוהה מה גרם לשלום חנוך להלחין אותו ולאריק איינשטיין לשיר אותו.

קשת בענן
לסיום, גם הקשת – כל קשת – מאז סיפור המבול מסמלת את הברית, את השלום, את הרגיעה ואת ההבטחה שהארץ תשקוט ושמבול נוסף לא יבוא. לאה גולדברג מנצלת את הסמל הזה בשיר פשוט על קשת ועל יונה בשמיים, שהן רחוקות ובלתי מושגות. מוני אמריליו הלחין את השיר ורבים ביצעו אותו. בחרתי בביצוע של להקת חיל האוויר כיוון שכבר יש בפלייליסט לא מעט להקות צבאיות והרגשתי שהביצוע הזה מיטיב מכולם להשתלב ברצף.

שיר אחר של גולדברג עושה שימוש עדין ורגיש בקשת כסמל לחלוף הסערה – סערה שהתעוררה בשל שאלה קשה שנשאלה ושבגינה שני האוהבים הם אובדי עצה ומסתירים זה מזה את פניהם. הגשם בשיר איננו מבול – הוא אמנם מעציב את הגננים אך הוא משמח את החקלאים. גשם בינוני, ניתן לומר. אף על פי כן, בסוף כל גשם, כשהשמש יוצאת מבעד לעננים וקשת נראית בשמים, או מעל למגדל, היא מבשרת רגיעה והבטחה לבאות. היא מסמלת את הידיעה שהאהבה תגבר על אותה השאלה הקשה ושהשאלה, כמו הסערה, תישכח ותחלוף. היא לא תשמיד דבר. יהודית רביץ הוציאה את מאוד לא פשוט לחכות ב-1993 וזה אחד האלבומים העבריים הטובים בכל הזמנים. כל השירים בו הם בד בבד שירי משוררים של טובי המשוררים בארץ (לאה גולדברג, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ) ושירי רוק משובחים בהפקה מוזיקלית מהודקת ובביצוע קולי מושלם. הגננים היום עצובים הוא דוגמה מייצגת.

לסיום, יש כאן גם שיר עם אמריקאי שבני אמדורסקי ביקש מתרצה אתר לתרגם לעברית לרגל מופע משותף של הדודאים ושל סוזן ופרן ב-1973 ואת השיר המתוק "ימים של שקט" של לולה, להקה של יוצאי פלטפוס (ירדן בר כוכבא, עידן אלתרמן, אבי גרייניק) שהוציאה אלבום אחד, שיש בו בעיקר שירים הומוריסטיים אבל גם את השיר היפה הזה.

יצאה בעיני פלייליסט מוצלחת מאוד, עם שירים מגוונים ויפים שמאזנים ומשלימים אחד את השני.

|| כל הכתמים בקטגוריה: המלצות ||

« הכתם הקודםהכתם הבא »

תגובות

תגובות בפייסבוק על "פלייליסט מומלצת: נוח והמבול"

כתוב תגובה





  • אודות

  • קטגוריות

  • תגובות אחרונות

  • כתמים אחרונים

  • להירשם לעידכונים בדוא"ל

    שלח את כתובת הדוא''ל שלך ומעכשיו תקבל עידכון בכל פעם שיהיה כאן כתם חדש.