חוויה שהייתה

פורסם בתאריך | 10 באוגוסט 2013 | בקטגוריה | סיפורים

חוויה שהייתה לי היום, חוויה מדהימה. שווי בנפשך כאילו היית פוסעת במסלול בלתי מיושב להנאתך, כשלפתע, מבלי שראית שהיו שם קודם לכן, מתעופפות בבהלה המוני ציפורים אפורות כנף. עמדי שם משתהה והביטי במרחק הרב שעפו אליו. אחר מכן חשבי על כך. בעצם עמדי שם והמחשבות יתעופפו אל ראשך מעצמן. מחשבות על כך שלכל אחת מן הציפורים הללו חיים עצמאיים. לכל אחת מהן דברי ימי חייה, ורצף קורותיה החד-פעמיים והפרטיים. לכל אחת מהן אם ואב, שהיו מאכילים אותן כשהיו צעירות יותר ואולי הן היו רבות עם אחיהם על נגיעת כנף או על חתיכת תולעת. אולי הם הורים בעצמם, או שיהיו הורים בקרוב. אולי ברגע זה ממש היו טורחים בחיפוש מזון לגוזליהם שבקן אי-שם, מחכים רעבים כעת, משתעשעים עם עצמם. חשבי על כך שכל ציפור בונה את קינה מעט אחרת, מאלו שמקפידות על הריפוד, ויש ששומרות ביחוד על שהמקלות יהיו יציבים ובטוחים. ציירי בנפשך את חיי הלהקה שלהן. את האהבות והשנאות, ההנהגה והיריבות.
חשבי על כך שיזדקנו יום אחד ויהיו להן נכדים, ואולי הבנים שלהן יצטרכו להאכיל אותן. חשבי על מערכת העיכול שלהן ועל התולעים המתמוססות בתוכה. על העצמות. על הנוצות שבקצה זנבותיהן, שהרי צבען שונה, ולו בגוון עדין ודק, בזנבה של כל ציפור. חשבי על המקור המדוייק הנובר בקרקע ושולה מתוכה זרעונים ודשאים. חשבי על העיניים הנבונות, על עמוד השדרה הגמיש, המאפשר לראשון לסוב על צירו בחוכמת בריאה מרגשת עד דמע. המופלאות הבלתי נתפסת הזאת של השרירים הכרורכים בשלד, האנטומיה הניסית המעניקה להן את היכולת המדהימה לנוע, לעוף, להתיק את עצמן מן הקרקע ולהתרומם אל האוויר.
שובי כעת וחשבי עליך. כמה שאת חשובה, שלמענך בלבד התרוממו כולן והתעופפו להן מסביב. תארי לך שעליך לבד ידברו במשך ימים מספר. על למרות שבין האנשים, לכשתשובי להיות ביניהם, תהי לאחת כמותם, ועל אף שאיש אינו מודע לערך זה שזכית בו – בדברי הימים של כל אחת מהציפורים הללו, תהי גם את.
לאחר מכן תביטי לרגע בשעונך ותמשיכי לפסוע בדרך.

« הכתם הקודם
הכתם הבא »